זהו, זה נגמר. עונה דחוסה וצפופה עם פלייאוף צפוף לא פחות. מה שהביא איתו המון פציעות אבל גם אלופה של שחקנים שהיו צריכים כל אחד בדרכו לחצוב בכח את דרכו בליגה. אנחנו יכולים להצטרף ללהקת המקוננות הקבועה ולצעוק פלייאוף פח, הכל מכור, הכל הרוס ובטח שזה בגלל סילבר או לעצור לרגע להסתכל לאחור ולראות איזה פלייאוף נהדר היה לנו.

אנחנו מן הסתם נלך עם האופציה השניה אבל בלי להתעלם מהחלקים הפחות נעימים. אז בשביל מי שצפה או מי שבחר לא לצפות אלא רק לקטר מהצד, הנה סיכום ויזואלי של הפלייאוף.

הפציעות

אי אפשר להתעלם מזה. כל עונה וכל פלייאוף יש לנו פציעות אבל הפעם בין אם בגלל העונה הדחוסה או סתם בזכות תעלולי גורל קיבלנו כמות שאינה זכורה אף פעם של פציעות של שחקני מפתח.

כבר חודש לפני הפלייאוף הברך של ג'מאל מורי נכנעה והשאירה את יוקיץ' במערכה לבדו עם הסגל תומך הלחימה של הנאגטס.

אחר כך אנתוני דיוויס נכנס לסל בסוף המחצית הראשונה בסדרה הצמודה של הלייקרס מול הסאנס. הוא מתח את המפשעה והשאיר את הלייקרס ולברון חסרי אונים מול הסאנס.

https://www.youtube.com/watch?v=FczS2LpJqXA

הקורבן הבא היה ההמסטרינג של ג'יימס הארדן דקה אחת לתוך הסדרה המצופה מול הבאקס.

הוא עוד ניסה לחזור במשחקים 6-7 כדי לעזור לדוראנט במאבקו האדיר באיילים אבל היה צל חיוור אם כי עדיין שמנמן של עצמו. כאילו זה לא הספיק, קיירי נחת על יאניס והקרסול שלו שלח אותו למוסך והשאיר את KD לנסות לחולל ניסים לבדו.

במערב באותו זמן הקליפרס התחילו להרגיש טוב לגבי סיכויי האליפות שלהם עד שהתנגשות הנראית די סתמית עם ג'ו אינגלס סיימה את הפלייאוף של קוואי עם קרע חלקי ב-ACL וכנראה גם את העונה הבאה שלו.

הקליפרס עוד הצליחו לחלוף על פני הג'אז לפני שנכנעו לסאנס לא מעט בגלל הקרסול של דונובן מיצ'ל. ספיידר לא נכנע והמשיך לשחק אבל התקשה בתנועה.

https://www.youtube.com/watch?v=J5L04P3NqlI

בחזרה למזרח, שם ההוקס הצעירים נראו בדרך לגמר סנסציוני עד התערבות בוטה של שופט שהרחיק את טרה יאנג משארית הפלייאוף:

https://www.youtube.com/watch?v=IZhlfM5h1nY

חוץ מהפציעות האלו שגרמו לסיום הפלייאוף של הכוכבים, היו כוכבים נופלים שנשארו באוויר. כאמור אין פציעה מסיימת עונה יותר משמעותית מזו של יאניס. רק שהפריק הוא משהו אחר וחזר מזה אחרי שבוע כדי לתת סדרת גמר עילאית מהטובות שנראו על מגרשי הליגה:

לג'ואל אמביד יש היסטוריה של פציעות כך שבפילי היו הרבה דפיקות לב כשזה קרה מול הוויזארדס. למזלם הוא חזר לעצמו בשלום אחרי משחק מנוחה בחוץ.

https://www.youtube.com/watch?v=Y-ZJndysSBQ

אם כבר מישהו שמועד לפציעות בפלייאוף אז כריס פול גרם ללחץ דם גבוה אצל אוהדי הסאנס בתחילת הסדרה מול הלייקרס. עד סיומה הלחץ כבר חזר לנורמה יחד עם הכתף של פול:

https://www.youtube.com/watch?v=DtvPMV_pdKM

הוא לא היה הכוכב היחיד של הסאנס שנתקל בקיר הפציעות כשגם האף של דווין בוקר פגש אותו בעזרתו האדיבה של הראש של פטריק בברלי:

מסדר הפצועים הזה הוא של כוכבי הקבוצות בלבד בלי בכלל שהזכרנו פציעות מסיימות עונה של שחקנים אחרים החל מדיאנדרה האנטר בהוקס, דונטה דיוינצ'נזו בבאקס, סרג' איבקה בקליפרס, ודריו סאריץ' בסאנס. בקיצור, שלא נדע מצרות ונקווה שזה לא יחזור על עצמו.

הסדרות

בואו לא נשכח: היו גם משחקים ורגעים גדולים למרות כל הפציעות הנ"ל. והיו גם אלה שהצליחו לשמור על הבריאות ולתת תצוגות אישיות אדירות.

סיבוב ראשון:

זה היה פלייאוף שבו הרבה מהכוכבים הצעירים הציגו את עצמם לראווה על במת הפלייאוף. אין יותר מתאים ממי שמסתמן ככוכב/נבל תלוי מאיזה צד של המשקפיים אתה מסתכל. אבל אין ספק שהוא יודע למשוך תשומת לב. אז הנה טרה יאנג משתיק את הקהל של היכל הכדורסל בגארדן:

כוכב שכבר ביסס את עצמו אבל הוא עדיין ממש צעיר ורק עכשיו לומד לסחוב את הקבוצה על גבו הוא ג'ייסון טייטום. לצערו ולצערם של הירוקים הוא פגש בסוללת הסופרסטארים של הברוקלין נטס אבל זה לא מנע ממנו לייצר תצוגה אחת בלתי נשכחת שרשמה ניצחון ומנעה סוויפ על בוסטון:

יש גם את אלה שאנחנו רגילים לראות מתפוצצים על המגרש בפלייאוף וגם העונה קיבלנו משחק דיים טיים אופייני כשלילארד עושה הכל כדי להשאיר את הבלייזרס בחיים מול הנאגטס במשחק 5.

הבאקס, עכשיו אנחנו כבר יודעים, הם אלופים, אבל בתחילת הדרך רבים עוד הטילו ספק ביכולתם לחלוף על פני ההיט שהדיחו אותם בבושת פנים בפעם שעברה. גם הפעם זה נראה שהולך להיות קשה במשחק הראשון אבל אז כריס מידלטון דאג להבהיר שהפעם זה לא יקרה והבאקס סיימו בסוויפ מרשים.

סיבוב שני:

הקליפרס הפכו עם השנים לשם נרדף ללוזריות ואפשר כבר היה לדמיין את הזמר עולה שוב כשנכנסו לפיגור של 25 נקודות בתחילת המחצית השניה במשחק 6 מול הג'אז. אבל טרנס מאן ורג'י ג'קסון משכו אותם לסופה שטרפה את יוטה, גירשה את השדים של הקליפרס והביאה את הקבוצה לראשונה לגמר המערב.

בצד השני של היבשת כפי שלמדנו קווין דוראנט נשאר לנסות לחולל קסמים לבדו מול החבורה הלוחמת של הבאקס. ולרגעים זה היה נראה שזה מצליח כשהוא נתן הופעה אייקונית במשחק מספר 5 בלי לרדת לשנייה מהפרקט:

הקסמים של דוראנט כמעט והמשיכו במשחק השביעי אבל לפעמים גם כדורסל הוא משחק של אינצ'ים והרגל של דוראנט הייתה פשוט גדולה מדי בזריקת הניצחון, מה ששלח את הקבוצות להארכה בה כבר לא היה לו אוויר.

במקביל, ההוקס הצעירים הראו שהם לא מפחדים מכלום ושלחו את הסיקסרס לחשב פרוסס מחדש עם קאמבק מדהים משלהם כשהם מוחקים פיגור של 24 נקודות שתי דקות לתום הרבע השלישי מול הסיקסרס במגרשם במשחק מספר 5.

גמרי חטיבות:

הסאנס נראו כאילו הם מאבדים את הראש מול הקליפרס במשחק מספר 2 עד לואלי-אופ המדהים מקראודר לאייטון:

https://www.youtube.com/watch?v=v3Y00OcbvOs

אבל היתרון המוקדם של הסאנס נראה קצת פחות בטוח כשהקליפרס ניצחו בפיניקס וגררו את הסדרה למשחק שישי בלוס אנג'לס. כאן כריס פול נתן 12 דקות מדהימות במחצית השנייה שהחזירו את הקבוצה לגמר לראשונה מאז תקופת קיי ג'יי ובארקלי.

בגמר המזרח הקבוצות ניהלו מאבק עיקש אחרי שההוקס גנבו את המשחק הראשון במילווקי. במשחק 3 שוב התפוצצות של מידלטון החזירה את המומנטום ואת היתרון לבאקס. שלושה משחקים, ופציעות של יאניס ויאנג אחר כך הבאקס בגמר.

הגמר:

סדרת הגמר התחילה עם מומנטום ברור של הסאנס כשאפילו חסימה אדירה של יאניס לא הספיקה:

בפיגור 2-0 בבית הבאקס השתלטו על העניינים כשגם דאנק אדיר של קאם ג'ונסון לא עשה עליהם רושם:

במשחק 4 יאניס המשיך בשלו בעוד חסימה אייקונית שלו שהכריעה את ההתמודדות:

במשחק 5 הקריטי בפיניקס הסאנס פתחו נהדר, הבאקס התקמבקו ואז ברביעי הסאנס נתנו קאמבק משלהם כדי להגיע לכדור כמעט אחרון ביד של בוקר שיכול להשוות או להעלות ליתרון. כאן ג'רו הולידיי בסדרה הגנתית נהדרת השלים את העבודה עם חטיפה שנתנה לבאקס יתרון ראשון בסדרה אותו לא שמטו בבית.

הרגעים

חוץ מהתצוגות ומהשחקים עצמם היו לנו כמו תמיד גם רגעים אחרים שהשאירו טעם של עוד.

הטוב

יאניס מכירים? MVP, DVOP ועכשיו גם FMVP. שחקן שמתבסס רק על כח ועל השופטים יש שאומרים. שחקן מוגבל בלי שום חן. בסדר אז אומרים:

קלינט קאפלה. חוטב עצים ושואב מים? שחקן של מטר מהסל. אולי אבל לפעמים כשהכל הולך הכל הולך:

דווין בוקר הגיע לראשונה לפלייאוף. הרבה הזכירו את החשיבות של מה שקרה בבועה בתהליך של הסאנס אז אולי זה מה שעובר בראש של בוקר.

כי אם זה מרגיש לכם מוכר זה כנראה בגלל זה:

הרע

כבר אמרנו שטרה יאנג ממצב את עצמו כסוג של נבל אצל רבים בליגה. אלי זה בזכות מהלכים כמו זה:

או זה..

אבל לא לדאוג. לכל נבל יש את הדמות קומית שתמיד מפריעה לו בדרכה המיוחדת:

המכוער

כן איכשהו זה תמיד קורה לו לפטריק בברלי אז כנראה שזה לא מקרי. פעם אחת:

ופעם שנייה. שלום ולא להתראות:

***

זהו זה נגמר ומבחינה אישית בתחושה חמוצה. אבל זה היה פלייאוף נהדר שהשאיר אותנו הרבה פעמים המומים. לא רק אותנו גם את אלה שלא מסוגלים לסתום את הפה:

נותר רק לברך את האלופה הראויה ואין יותר מתאים ממי שיודע בדיוק מה זה להתמודד מולם:

להתראות בפלייאוף הבא. כבר אי אפשר לחכות.